<h1>ספר היראה לרבינו יונה</h1>
<h2>דף ו:</h2>
אל תכתוב פסוק יותר מג' תיבות בלא שרטוט, ולכל הפחות ארבע שרטוטין למעלה ולמטה ומשני צדדין, ואפילו באגרת שלומים.
והתרחק מן הנדרים, כי בעון הנדרים בנים מתים, ואשתו של אדם מתה. ומן השבועות ומן הכעס, כי כל הכועס, מבלבל דעתו ורוחו ולא יתיצב באהבת הבורא. וכן אמרו רבותינו [ברכות כ"ט ע"ב] לא תרתח ולא תחטא. ובכמה מקומות דבר שלמה בחכמתו (קהלת י"א י') והסר כעס מלבך. (שם ז' ט') כי כעס בחיק כסילים ינוח. [קידושין מ"א ע"א] הרגזן לא עלתה בידו אלא רגזנותו. וגם משה רבנו שהיה אב לחכמים ולנביאים, כל מקום שבא לכלל כעס, בא לכלל טעות. ואפלו אם עשה לך אדם שלא כהוגן, אל תקפיד ולמוד מהלל ענותן זכרונו לברכה. ואף [נ"א. אך] להטיל אימה בתוך ביתו, מצוה להראות עצמו כעסן ודעתו מיושבת ורוחו נחה, ואל יטיל אימה יתרה, אך במדה בינונית. ואל יקרע כליו בחמתו, אף לא ישחית כל-מאומה. ויכוף את יצרו מכל אשר יתאוה, אף משיחה בטלה, כי מה יתרון בדברים שלא לצרך, אין זה כי אם הרבות פשע.
<h2>דף ז:</h2>
והוי רגיל בצדקה לפי כחך, ולכל הפחות שעבד עצמך לבורא לתת כופר נפשך חוק קבוע בכל שבוע פרוטה או מחצה, כי אף עני המתפרנס מן הצדקה צריך לעשות צדקה. וכשתתן לו תן לו בסתר, כי מתן בסתר יכפה אף. וענייך קודמין. אל תקפוץ ידך מלהלוות לעני בשעת דחקו, כי גדול המלוה יותר מן העושה צדקה, ועליו נאמר (תהלים קי"ב, ג') [הון ועשר בביתו] וצדקתו עמדת לעד, כי אינו חסר בדבר, ויחשוב כי לכמה גוים הוא מלוה בלא רבית. ואם יקשה בעיניו להלוותו בלא משכון, ילונו במשכון ויקבע לו זמן להלואתו, ובתוך ימי ההלואה אל יקרא אותו לעשות מלאכתו או כל דבר אם לא יתן לו שכרו משלם, מפני שנראה כרבית.
<h2>דף לח:</h2>
ובערב שבת יטרח לסעודת שבת ואפילו יש לו כמה עבדים יטרח הוא בעצמו לכבוד שבת הנקראת כלה ומלכה, ושקולה כנגד כל המצות, כי הא דרבא חריך רישא ורב ספרא מלח שיבוטא. ולפי כחו יקנה מעדנים לעונג שבת. ואל יאכל בערב שבת מן המנחה ולמעלה שלא יפסיד סעודת שבת. וסמוך לערב יערוך שולחן כסא ומנורה ויכין הכל כוסות וקערות.
